1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על ידי כבוד השופטת קיציס בדיון ביום 11.11.2010. פסק הדין קבע השעיה של חיוב מזונות המשיב, וכן ביטל חיוב כספי קודם.
2. התביעה הוגשה על ידי האב, הוא המשיב בבקשה זו, ועניינה ביטול או הפחתת מזונות עבור קטינה. בין היתר טען האב כי מאחר והקטינה נמצאת בפועל במשמורתו ושוהה עימו יש לבטל או להפחית את המזונות והשתתפות במדור הקטינה. בהמשך הגיש המשיב גם בקשה בעניין זה.
3. הוגשה תגובת האם, היא המבקשת בבקשה זו, אשר הכחישה את שינוי המצב העובדתי. הוגשו בתיק בקשות ותגובות מטעם שני הצדדים ואף התקיים דיון (בנוכחות הצדדים) מספר חודשים לפני הדיון נשוא בקשה זו.
4. לדיון שנקבע ליום 11.11.2010 התייצבו ב"כ המשיב והמשיב.
לא הייתה התייצבות מטעם המבקשת ובאת כוחה.
5. בתום הדיון ביום 11.11.2010 נפסק:
" בהעדר התייצבות לנתבעת ולבאת כוחה ניתן בזאת פסק דין כדלקמן:
1. חיוב המזונות בו חב האב, יושעה לתקופה שבין 10/4/10 ועד ל- 10/9/10 והאב אינו מחוייב בתשלום שכן הקטינה שוהה אצלו.
2. החל מ-10/9/10 ולאור העובדה שהקטינה שוהה מחצית מימי השבוע אצל האב יבוטל חיוב האב בתשלום 150 דולר לחודש אשר נקבע בפסק הדין מיום 1/8/07.
3. פסק הדין יומצא לנתבעת במסירה אישית תוך 30 יום."
[ראה: ע' 24 לפרוטוקול]
6. ביום 1.12.2010 הגישה המבקשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, והמשיב הגיש תגובתו. בדיון שהתקיים בפני ביום 10.1.2011 חזרו הצדדים על עמדותיהם, ואף הגישו עיקריהן בכתב לאחר הדיון.
7. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כדלקמן:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה [....]."
8. אין חולק כי פסק הדין אכן ניתן במעמד צד אחד בלבד, במעמד התובע- המשיב. על כן יש לבחון את הבקשה לביטול פסק הדין, בהתאם לשני פרמטרים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט:
1. מהי סיבת המחדל של המבקשת שבעטייה לא התייצבה לדיון.
2. האם יש למבקשת סיכוי כי עמדתה תתקבל.
[ראה: א. גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, 373.